קישורים שיכולים לסייע בבניית מערך שיעור, למעט הצעה 4 הכוללת מערך שיעור מוכן
להורדת הכרזה:
יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא היום בו מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של ששת המיליונים שנרצחו בידי הגרמנים הנאצים ועוזריהם בתקופת השואה. זהו יום של זיכרון אישי וקולקטיבי אשר ממשיך להתהוות ולהתעצב במרחב הציבורי הישראלי.
התחרות "מעצבים זיכרון" לעיצוב הכרזה הממלכתית, שזו לה השנה ה - 14, מזמינה יוצרים ישראליים עכשוויים להביע קשת רחבה של משמעויות הקשורות בשואה באמצעות השפה החזותית. בכך ניתן ביטוי ליחסם של היוצרים לזיכרון השואה ולהשפעתם על עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית.
התחרות השנה התמקדה בנושא:
"ראו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושברה".
מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט נבחרה הכרזה שעוצבה ע"י אירה גינזבורג, מעצבת גרפית ומאיירת ישראלית המובילה סטודיו למיתוג, איור ועיצוב גרפי.
בני המשפחה של סבתא של אירה נספו בשואה ביערות אוקראינה. הסבתא, פרידה טייטלמן, שרדה בדרך נס את השואה ובהמשך הקימה משפחה. סיפורה של פרידה הוא סיפור של חיים והמשכיות. ענפי העץ המתחדשים שבכרזה מסמלים את התחדשות התא המשפחתי של פרידה, את יצירת החיים וההמשכיות הצומחת מתוך חורבן. כל עץ שכזה מספר סיפור של משפחה, סיפור של קהילה ומנציח את הנרצחים והשורדים לזיכרון עולם.
בכרזה מופיעה עיירה, מקום המצאה של הקהילה היהודית. הקומפוזיציה מדמה עץ חיים הצומח כלפי מעלה. בכך מתכתבת הכרזה באופן פואטי ומרומז עם חורבן הקהילה - הקהילה כמושג כמעט מופשט המתקיימת "בעולמות של מעלה" שכן נגרעה באכזריות מעולם המציאות הממשית המיוצגת במפת העיר ש"למטה". מבנה הקהילה מופיע כעץ חיים העולה וצומח ללא גבול וללא שיעור, בבחינת הווית הקהילה הנוסטלגית כזיכרון עד לעם היהודי.
זוהי כרזה מופשטת וקונקרטית בו זמנית הממחישה באופן ויזואלי ע"י קומפוזיציה מצוינת את החלל הרב מימדי שהותיר היעדר הקהילה שנרצחה והושמדה במרחב החיים ההיסטורי והתרבותי היהודי והכללי.
חלק מבתי תושבי הקהילה חלולים ונותרו בהם קווי מתאר בלבד. יצירת החללים הפעורים שלא יוכלו עוד להתמלא, מיטיבים לבטא את היעדרם של תושבי הקהילה, היעדר נצחי, בשל היקפי ההשמדה ושיטתיותה. בכך מצליחה הכרזה לבטא את הסיפור האנושי של הפרטים אשר הרכיבו את השלם.
ריחופה של הקהילה בעולמות של מעלה מתכתב עם יצירתו היהודית העל זמנית של הצייר מארק שאגאל ומהווה נקודת השקה נוספת למבעי התרבות היהודית הרב גונית אשר נרדפו כחלק מהמאמץ להשמדת העם היהודי ומורשתו.
מהלך הפעילות
צפיה בסרטון : קישור לסרטון
https://www.kan.org.il/content/kan-news/newstv/p-11894/news-item/696513/
אין מערך שיעור - מומלץ להכין שאלות לדיון
צפייה בסרטון
https://kedmadrive.blog/wp-content/uploads/2024/04/shoa24.pdf
פתיחה מתוך מסמך הפעילות של עמותת קדמה
השנה נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה כאשר אירועי ה-7 באוקטובר עדיין חיים בקרבנו. אותה שבת שנצרבה בזיכרון הקולקטיבי הציפה רגשות שהיו כמו שמורים לרגע אחר מההיסטוריה.
נדמה כי לא ניתן לדבר בכיתה על יום הזיכרון לשואה ולגבורה מבלי להשוות לטבח ה-7 באוקטובר. בפעילות שלפנינו נתבונן בקשר ובהבדל בין שני האירועים, נכיר את טבעה של טראומה קולקטיבית והדהודן של טראומות קודמות ונעמוד על טבע האדם למצוא כוחות, להתאושש ולהביט קדימה.
בסרטון מיוחד שהופק על ידי הקרן לרווחת נפגעי השואה, מספרים ארבעה ניצולי שואה שנפגעו פיזית ונפשית מזוועות השואה וזוועות ה-7 באוקטובר את סיפורם באותו יום שחור.
בסרטון משתתפים: רות הרן, ניצולת שואה מקיבוץ בארי, אשר בנה אבשלום נרצח ב-7 באוקטובר וקרובי משפחתה מוחזקים בשבי בעזה, נפתלי פירסט, ניצול שואה מחיפה, אשר נכדתו, בן זוגה ובנם (נינו של נפתלי) התחבאו בממ"ד במשך שעות ארוכות, חולצו ע"י צה"ל ובמזל הצליחו לשרוד את היום הנורא ההוא, אך למרבה הצער, הוריו של בן זוג הנכדה נטבחו.
שמיל ברקו, ניצול שואה מאשקלון, אשר ביתו נפגע משמעותית בתחילת המלחמה ע"י טיל שנורא מעזה, ודן בר משה, ניצול שואה מאזור, החווה קושי נפשי רב וחי את הטראומה והחרדה של השואה מחדש.
זה חייב להיות המסר שלנו אל הציבור הרחב, שחרף המעשים הנוראיים שקרו באותו יום קודר - אנו נתגבר, כפי שאנו, השורדים, התגברנו, אחרי השואה, ובמקום למצוא מנוחה ומרגוע בארצות ניכר, העדפנו לבוא לכאן ולהילחם על מדינה יהודית ערכית שתהיה, בין היתר, מבוססת על לקחי השואה |