לבחון תגובות שונות להתמודדות עם כאב, וכיצד ניתן להשתמש בו כגורם מניע למנהיגות.
רציונל
הסוגיות החברתיות הבוערות בנו קשורות לעתים קרובות לכאב אישי, והוא המניע אותנו לפעול, ליזום, להנהיג שינוי ותיקון בסוגיות האלה. הכאב, כשם שהוא מניע למנהיגות ופעולה, יכול גם לשתק, או להכעיס ולעורר זעם שאינו מנותב לפעולה של תיקון. מתי הכאב מניע לפעולה של מנהיגות ומתי הוא משתק? האם נכון לפעול מתוך כאב, או שמא עדיף להרחיק אותו כדי שלא "יפריע"? כיצד נעבד את הכאב כך שיהפוך למקור של עשייה למען אחרים ולמען החברה? בשאלות אלה נעסוק במפגש הזה.
