התמונה היא אמצעי תקשורת חשוב. באמצעות עדשת המצלמה, חלק מן המציאות ממוקד ומועבר לצופה. לעיתים, דמיונה של התמונה למציאות יוצר אצל הצופה תחושה שהוא היה שם, באירוע, ואולי אף השתתף בו בדרך כלשהי. התמונה מבליטה אלמנטים שונים ומנוגדים ויוצרת דרמה, קונפליקט, 'סיפור טוב'. היא פועלת על כל אחד מאיתנו בדרכים שונות, מעבירה מסרים, רגשות, עמדות ופרשנות ומעוררת תגובות רגשיות, אסוציאציות ומחשבות.
פותחים את המצגת ומעלים תמונה ראשונה. כל משתתף או תלמיד שבוחר להיות מְספר, מגיב לתמונה העומדת מולו, כגון: תן שם/כותרת לתמונה; מה לדעתך מספרת התמונה? אילו רגשות עולים בך כשאתה מציג תמונה זו, אילו אסוציאציות ומחשבות? מה התמונה באה לספר לדעתך? לסיום ניתן לבקש מהמשתתף לומר למי הוא רוצה להעביר את התמונה... כי הוא סבור שהיא מתאימה לו או יכולה לעזור לו...
חלופה נוספת: אפשר לבקש מראש שכל תלמיד יכין תמונה מן האלבום המשפחתי, יציג אותה במליאה, ויספר על הקשר העומד מאחורי התמונה.
שלב שלישי-עיבוד
מומלץ לסכם את מגוון הרגשות שעלו בקבוצה. יש לתת לגיטימציה גם לתיאור רגשות שליליים, ואין להתווכח עם ביטויי רגשות. ניתן להעלות שאלות בתוך הדיון: האם היה משהו מעניין? מפתיע? מה חזר על עצמו? מה היה חריג? מה אי אפשר לקבל? ועוד.
