היכולת לדמיין הייתה הרבה יותר זמינה כשהיינו ילדים. לרבים מאתנו יש זיכרונות של בהייה בחלון פתוח, כשאנו מדמיינים מעבר לארץ רחוקה, מלאה בהרפתקאות; או שימוש בחפץ משומש כמו נעל ישנה, קופסה ריקה, או שעון מקולקל, כדי ליצור סיפור שלם על מעברים בזמן לכוכב מסתורי. כעת אנו מכינים את התלמידים לטיסה על כנפי הדמיון באמצעות החפצים, כאשר כל חפץ יהפוך למשהו דמיוני בעזרת החברים.
שלב שני-התנסות
כל תלמיד מתבקש להביא חפץ כלשהו לשולחן המחשב. המשתתף הראשון מציג את החפץ, ובאמצעות דמיון רחב ויצירתיות הוא צריך להפוך את החפץ למשהו אחר וחדש ולספר על כך למשתתפים. משלב זה רשאי כל אחד מהתלמידים להמשיך לבנות את החפץ הדמיוני או לשכלל אותו באמצעות החפץ החדש שהביא. ניתן תוך כדי הפעילות להביא חפצים נוספים. לדוגמה: צלחת אוכל שהופכת לחללית. כשתלמיד אחר מתאר את הצלחת, התלמיד הנוסף מוסיף עגבנייה ההופכת להיות חייזר ... אפשרות מעניינת עוד יותר: הילד השני בונה את החפץ באמצעות הרכבה של צלחת ועגבנייה, והילד השלישי יביא את החפץ שלו, ומתוכו, בצירוף החפצים הקודמים, יבנה את העב"ם... המנצח יהיה זה שיבנה או ידמיין עב"ם שיהיה מורכב מכמה שיותר יותר חפצים. לחילופיןניתן להביא חפץ אחד שיוצרים לו שימושים רבים, כגון להפוך מגרפה למיקרופון, קערה לכובע, כותש שום לחללית..
שלב שלישי-עיבוד
העזו לשחק במשחקי דמיון, ואל תפחדו להמציא ולהשתמש בחשיבה יצירתית המפתחת הומור אצל התלמידים. עודדו אותם להעמיק את היכולת לגשר על פערים ולהתמודד עם קשיים. כאשר אנו נותנים מקום לדמיון ומאפשרים לילדים לפתח את היכולת לדמיין, אנחנו מחזקים את יכולת ההתמודדות עם מצבים בלתי צפויים, מעודדים גמישות מחשבתית, ואלה ילוו את התלמידים גם בחייהם הבוגרים.
