היכרות אישית ראשונית של התלמידים זה עם זה כתשתית ליצירת לכידות קבוצתית.
חשיבה ודיון על מרכיבי התקשורת הבינאישית ואפשרות קיומם במרחב הדיגיטלי.
רציונל
קשרים בינאישיים לאורך החיים הם תולדה של הצורך שלנו בהשתייכות, באהבה ובהכרה.
קשר בינאישי מקדם בין המורה לתלמיד מבוסס על אמון, פתיחות, הדדיות וחוויות מיטיבות והוא מהווה מרכיב חשוב בתחושת המסוגלות והמוגנות של התלמיד, וביכולתו לבנות את בטחונו העצמי ולבסס את הערכתו העצמית.
הכוונה בחוויות מיטיבות היא לא רק חוויות הצלחה ופרגון, אלא גם (ובעיקר) חוויה של למידה מתוך כבוד הדדי, ראייה עצמית מיטבית, תחושת תקווה ואמון הדדי במקרים של כישלון ואכזבה.
במציאות שבה בני הנוער שלנו נולדו לתוך עולם דיגיטלי שבו התקשורת מורכבת משפה דיגיטלית מרובת דקויות, תפקיד המורה בלימוד תקשורת ישירה ובניית קשרים חברתיים אמיתיים חשוב מאי פעם.
לכן גם במרחב הדיגיטלי, שבו הילדים שוחים טוב יותר מאתנו, הקפידו לייצר הקשבה, דיאלוג המבוסס על אמפתיה וכבוד הדדי ומערכת של אמון.
