אירועים ביטחוניים קצרים, ובמיוחד כאלה החוזרים על עצמם, פוגעים בתחושת הביטחון שלנו וביכולתנו להישאר ממוקדים בחיי היום-יום. הם מעוררים דאגות, חשש, חרדה ופחד, ואף מתח גופני מצטבר גם לאחר שהסכנה חלפה. זוהי תגובה נורמלית למצבים בעלי פוטנציאל סיכון החולפת לאחר זמן (במיוחד אם היא מבוטאת באופן גלוי). חלק מהילדים אינם נוטים לשתף בתחושותיהם או חשים שהם מתקשים להתגבר על פחדיהם אך מתביישים לשתף בכך. ילדים אלה נותרים לבד עם תחושותיהם, שלעתים מתבטאות בעצבנות, בעצב, בקשיי ריכוז, בקשיי התנהגות ועוד. פיתוח מודעות גופנית, יכולת הרגעה אישית, הבנה וסובלנות למגוון תגובות רגשיות ויכולת שיתוף בכיתה-מעודדים ומחזקים חוסן אישי וכיתתי. לכן מוצע במערך זה להזמין את הילדים לתרגול קצר ולשיתוף כיתתי. ניתן לשנות את סדר המערך לפי הצרכים העולים בכיתה.
