בחירות בצל הקורונה-משימה התנסותית/רשת דרכא

                                     פיתוח המערך :שקד גטריידה-רשת דרכא  

                                                לקישור לקובץ.docx

                                                לקישור למצגת.pptx

 מטרת השיעור 

• לחזק את הזדהותם עם רעיונות דמוקרטיים

• לחזק את החשיבה הדמוקרטית של התלמידים

• לסייע לחיזוק שלטון החוק והמשטר הדמוקרטי בישראל

• ללמוד מאפיינים של התרבות והמשטר הדמוקרטיים

• לזהות אמירות המאתגרות את השיח הדמוקרטי בישראל

למורה:
השיטה הדמוקרטית הישראלית צעירה ומתמודדת עם שאלות ערכיות ומעשיות כבדות משקל מידי יום. הדמוקרטיה היא תרבות וצורת משטר מורכבת הדורשת מהאזרחים מעורבות והשתתפות ולא רק להיות לקוחות של המדינה.
ללא עיסוק מתמיד בנושא הדמוקרטיה היא צפויה להתפוגג ולהתחלף בדרכי משטר נוחות יותר אך גרועות יותר, משל "תעזבנו יום – יעזבך יומיים".
שיעור זה יבהיר מושגי יסוד בדמוקרטיה דרך תרגיל התנסותי אקטואלי.
הערה: בשלבים 3 ו-4 מומלץ לשתף "וועדת בחירות מרכזית". וועדה זו צריכה להיבחר מבעוד מועד ע"י המורה ולקבל ממנה תדרוך.

 מהלך השיעור 

1. משימה התנסותית

2. התמודדות עם התרגיל

3. הצגת הפתרונות

4. בחינת המשמעויות של הפתרונות השונים שניתנו

5. הקניה: הכרות עם מושגי יסוד בדמוקרטיה

6. בחינת הפתרונות השונים לאור המושגים הדמוקרטיים

פתיחה:

המורה: לרגל הבחירות נצפה בקטע 'הבטחת בחירות' מהסרט הישראלי ״סאלח שבתי״ של אפרים קישון. לקישור לסרטון

כשסאלח שבתי הגיע לישראל הוא שמע על שיטת הבחירות עם פתקים,שכנו למעברה, גולדנשטיין, הסביר לו: ״מכל המפלגות יבואו יבקשו ממך להצביע להם - תגיד לכולם כן, אבל בסוף תשים פתק רק למי שאתה רוצה״
לסאלח, שהיה אדם ישר והגון, לא היה נעים להפר את ההבטחה שלו...

• עם כל הרצון הטוב של סאלח, המעטפה שלו נפסלה-מדוע?

• אילו מאפיינים נוספים ניתן לראות בסרטון שמייצגים את שיטת הבחירות בישראל?

-בחירות חשאיות : פרגוד, אנשים הממתינים מחוץ לחדר.

-כלליות ושוות : כולם רשאים להצביע והקולות של כולם שווים.
 בדיקת ת.ז של הבוחר (שלא יבחר יותר מפעם אחת).

-שוויון : ריבוי פתקים-מפלגות רבות-אפשרות לייצג בכנסת אוכלוסיות שונות    בחברה הישראלית.

 משימה התנסותית 

הכנה: הכתה מחולקת למספר קבוצות בחדרי זום. כל קבוצה היא צוות עבודה שמקבל משימה מפרוייקטור הקורונה לקראת הבחירות שיתקיימו ב 23.3.21. – המורה תציג לתלמידים את המצגת השיתופית ותבקש מכל קבוצה לכתוב את המלצותיה בשקף המיועד להם.
המורה תשלח לתלמידים את הקובץ באמצעות הצ'ט.(חשוב לומר לתלמידים שיפתחו את הקובץ לפני הכניסה לחדרים).

 התמודדות עם התרגיל 

התרגיל מתבצע בחדרים השונים. תפקידה של המורה בשלב זה הוא לסייע לתלמידים להבין את המשימה ולאתגר אותם בירידה לפרטים ע"י שאילת שאלות שונות שיסייעו להם בהמצאת פתרונות מלאים ככל הניתן.

 הצגת הפתרונות 

כל צוות מציג את הפתרון שהוא מציע לוועדת הבחירות המרכזית לאפשר בחירות בקלפיות במצב של קורונה.

וועדת הבחירות המרכזית תורכב משלושה חברי צוות בית הספר: מנהלת חט"ע, רכזת שכבה ונציג מהנהגת ההורים.

הוועדה תסמן לעצמה נקודות לבדיקה ולשאלה בהמשך התרגיל.

 התבוננות ביקורתית בפתרונות 

מטרת שלב זה היא התבוננות והמשגה של מה שנעשה בצוותים השונים.
כלומר-אין זה שלב של שפיטה ומשוב אלא לסייע לחשוף עם התלמידים את המשמעויות השונות בפתרונות שהציעו.
בשלב זה ישאלו חברי וועדת הבחירות המרכזית שאלות שונות וימשיגו את מה שנעשה בשפה דמוקרטית.

 הקניה: הכרות עם מושגי יסוד בדמוקרטיה 

שלב זה הוא שלב של הקנית מושגים בדמוקרטיה.

הדבר החשוב ביותר בשלב זה הוא להיות תמציתי ולעסוק בנושאים הדמוקרטיים בהקשר הבחירות. 

נענה על 5 שאלות שמגדירות עקרונות בדמוקרטיה:

1. מה הרקע התרבותי/ערכי לדמוקרטיה?
הנחת היסוד של הדמוקרטיה היא שבני האדם שווים אל מול החוק. אין בתוך החיים הדמוקרטיים זכויות יתר המעניקות באופן אוטומטי לפרטים או לקבוצות מסוימות. (זה שאני יהודי לא אומר שמגיע לי יותר או פחות מאדם שאיננו יהודי, לגברים מנשים, לעניים מעשירים, לוותיקים מחדשים וכו')

לפיכך הדמוקרטיה מעודדת ריבוי דעות (70 פנים לתורה ותרבות של מחלוקת), שואבת מרעיונות המהפכה הצרפתית-חופש, שוויון ואחווה ורעיונות אלה של שוויון אזרחי ללא הבדל דת גזע ומין מתוקפים במגילת העצמאות.

2. את מי בוחרים ומה התפקיד שלהם? 

הבחירות בישראל הן למפלגות שמרכיבות את הכנסת. תפקיד הכנסת הוא לחוקק את חוקי המדינה ולבקר את פעילות הרשות המבצעת היא הממשלה. חשוב שהכנסת תהיה עצמאית וחזקה ולכן חשוב שמספר גדול ככל האפשר של אזרחיות ואזרחים ישתתפו בהצבעה בבחירות.

3. של מי השלטון? 
השלטון הוא של האזרחים. הנבחרים עובדים אצל האזרחים, והשלטון הנבחר בבחירות משרת את כל האזרחיות והאזרחים במדינה.
לא נבחרת קבוצה שלטת שדואגת לאינטרסים של בוחריה אלא הקבוצה שנבחרת לנהל את המדינה על פי תפיסתה תוך שמירה על האזרחים החלשים והנמצאים בעמדת מיעוט במדינה.

4. מה המכנה (המעמד) המשותף?
נקודת המוצא של הדמוקרטיה היא האזרחות. האזרחות בישראל אינה נגזרת של דת או של תנאי מקדים כל שהוא (דוגמא שרות בצה"ל, יכולת כלכלית מסוימת, מגדר שים או גברים וכו') אלא היא זכות יסוד. לכן, כל אזרח ואזרחית, ואין זה משנה מה מצבם הבריאותי, הכלכלי, המשפחתי או האישי זכאים להשתתף בבחירות.

5. מה התנאי ההכרחי לקיום החיים הדמוקרטיים?
הדמוקרטיה היא שיטת חיים שמקבלת את תוקפה ועצמתה מהאזרחים. לא מיכולת כלכלית (כמו קנית מניה בחברה עסקית או חברות במועדון צרכנות) וגם לא מסמכות דתית או אלוהית כל שהיא. לפיכך, הדמוקרטיה היא שיטה המבוססת על הסכמה חברתית. הכלי המאפשר לנהל חיים מורכבים בדמוקרטיה הוא החוק ולכן ציות לחוק הוא תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה.

 בחינת הפתרונות השונים לאור המושגים הדמוקרטיים 

אחרי שלמדנו את המושגים נוכל לבחון עד כמה דמוקרטיים היו הפתרונות שהצענו בצוותים הקטנים.

שאלת הדיון היא "מה הפערים בין העקרונות הדמוקרטיים לבין הפתרונות שהצענו לבחירות הקרובות?

בחלק זה ניתן לבחון את שאלותיהם של חברי וועדת הבחירות אל מול ההצעות של הצוותים:

1. במה ההצעות הולמות עקרונות דמוקרטיים?

2. איזה פערים היו בין הצעות הצוותים לבין התפיסה הדמוקרטית?

3. מה מקור הפער ומה מחירו של הפער הזה בהיבט הדמוקרטי?

 סיכום 

בסיכום השיעור תציג המחנכת את תהליך העבודה ותציין את החשיבות בשמירה על עקרונות הדמוקרטיה כבסיס לחיים אזרחיים בארץ.
הקורונה היא מקרה קיצון מחדד את הפערים וגם את המחויבויות השונות בחברה הישראלית.
תפקידנו כאזרחים לעתיד לחזק את המסורת הדמוקרטית בישראל כי אנו מבינים שמעצמה היא לא יכולה להתקיים.